אוגרים הם מכרסמים קטנים. המילה "מכרסם" מגיעה מהמילה הלטינית "סדר", שפירושה "לכרסם". כרסום הוא פעילות חשובה מאוד עבור אוגרים, שכן השיניים הקדמיות העליונות והתחתונות שלהם (הידועות כחותכות), מכוסות באמייל צהוב-כתום וגדלות ללא הרף לאורך חייהם. זה קריטי שהחיות הקטנות הללו יכרסמו כדי לשחוק את שיניהן הקדמיות הצומחות ללא הרף כשהן גדלות.
לאוגרים יש גם שקעים גדולים ושריריים של רירית הפה שלהם (אחד בכל צד של הפנים שלהם) הנקראים כיסי לחיים. הם משתמשים בשקיות האלה כדי להעביר מזון, מצעים, ולעתים גם תינוקות. כאשר הם מלאים, כיסי הלחיים נראים כמו שקים גדולים שיכולים להימשך עד לכתף. אוגרים משתמשים בכפותיהם הקדמיות כדי לעסות מזון מהשקית כשהם מוכנים לאכול אותו.
בעיות שיניים אצל אוגרים
מכיוון שהחותכות שלהם גדלות לאורך החיים, אוגרים בדרך כלל מפתחים חותכות מגודלות שעשויות להתארך כל כך עד שהן מפריעות לסגור את הפה כדי לאכול. חותכות מגודלות יכולות גם לחדור לחניכיים וללשון ולגרום לחתכים ולדימום. אם הן החותכות העליונות והן התחתונות צומחות יתר על המידה, הן עלולות לפגוע זו בזו כאשר האוגר מנסה לסגור את פיו, להתנתק ולגרום לכאב.
אוגרים עם חותכות מגודלות עלולים גם ללעוס את הסורגים של הכלובים שלהם, לשבור את שיניהם בטעות ולגרום לאי נוחות כשהם מנסים לאכול. ברגע שהחותכות נשברות, הן עלולות לא לצמוח שוב פנימה, או שהן עלולות לגדול עקום. חותכות שבורות גם עלולות לגרום לקרעים בחך (הצלחת הגרמית הקשה בגג הפה), מה שמוביל להיווצרות של פיסטולה (או חור) לא תקינה המחברת את הפה לחלל האף. אוגרים עם פיסטולות פה-אף כאלה עלולים להתעטש ולהפריש מהאף.
